עו"ד עתירות  ובג"צים

לקריאה נוספת

• בין שיהוי למיצוי הליכים — שיקולים בעת הגשת עתירה
• חובת ההנמקה של רשות מנהלית
• פיטורי שוטר לאחר עריכת שימוע, בהחלט לא סוף הדרך
• סגירת בית ספר בראי הביקורת השיפוטית
• תחומים משיקים: דיני מכרזים · תובענות ייצוגיות

שאלות ותשובות בעתירות מנהליות ובג"ץ

תוך כמה זמן צריך להגיש עתירה מנהלית?

ככלל, עתירה מנהלית מוגשת בתוך 45 ימים מהיום שבו פורסמה ההחלטה או שבו נודע לעותר עליה, אלא אם נקבע בדין מועד אחר לאותו עניין. זהו מועד קצר במיוחד ביחס להליכים אזרחיים, ואיחור עלול לחסום את העתירה. גם בתוך המועד, שיהוי בלתי מוצדק עלול להוביל לדחייה.

מה ההבדל בין עתירה מנהלית לעתירה לבג"ץ?

עתירה מנהלית מוגשת לבית המשפט לעניינים מנהליים, ורק בנושאים שהוגדרו במפורש בתוספות לחוק – למשל מכרזים, ארנונה, תכנון ובנייה ורישוי עסקים. עתירה לבג"ץ מוגשת לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ומיועדת לעניינים שאינם בסמכות ערכאה אחרת. סיווג שגוי של המסלול גורר מחיקה.

מהו שיהוי ולמה הוא קריטי כל כך במשפט המנהלי?

שיהוי הוא עיכוב בפנייה לבית המשפט. במשפט המנהלי הוא נבחן בשני מישורים: השיהוי הסובייקטיבי – כמה זמן חלף מאז שנודע לעותר על ההחלטה, והשיהוי האובייקטיבי – הנזק שנגרם לרשות או לצדדים שלישיים שהסתמכו על ההחלטה. בענייני מכרזים די לעיתים בעיכוב של ימים ספורים כדי להיחשב שיהוי.

אפשר לתקוף כל החלטה של רשות?

לא. נדרש שלעותר תהיה זכות עמידה, שהעניין יהיה שפיט, וכתנאי מקדים – שמוצו ההליכים הפנימיים מול הרשות. במרבית התחומים קיים מסלול של השגה, ערר או פנייה מנומקת לרשות, ובית המשפט נוטה לדחות עתירה שהוגשה בטרם מוצה אותו מסלול.

רשות לא מוסרת מידע – מה אפשר לעשות?

חוק חופש המידע מקנה לכל אזרח ותושב זכות לקבל מידע מרשות ציבורית. הרשות חייבת להשיב בתוך המועד הקבוע בחוק, ורשאית לסרב רק מהטעמים המנויים בו ותוך נימוק. סירוב, מענה חלקי או היעדר מענה מקימים עילה לעתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים.

קיבלתי החלטה על פיטורים או שלילת רישיון מרשות – מה ההליך?

ראשית, זכות שימוע לפני ההחלטה: הצגת הטענות בפניך והזדמנות אמיתית להשיב. שנית, מיצוי מסלול ההשגה או הערר הפנימי הקבוע באותו תחום. רק לאחר מכן, ובתוך המועד הקצר הקבוע בדין, ניתן להגיש עתירה מנהלית. פגם בשימוע הוא כשלעצמו עילה מרכזית לביטול ההחלטה.

מהן העילות שבגללן בית המשפט מבטל החלטה של רשות?

העילות המרכזיות: חוסר סמכות, שיקולים זרים או פסולים, אי-סבירות קיצונית, חוסר מידתיות, הפליה, ניגוד עניינים, פגיעה בזכות הטיעון, והחלטה שהתקבלה על בסיס תשתית עובדתית לקויה. בית המשפט אינו בוחן אם ההחלטה נכונה לדעתו, אלא אם היא נמצאת במתחם ההחלטות הסבירות הפתוח לרשות.

אפשר לעכב ביצוע של החלטת רשות עד להכרעה בעתירה?

כן, באמצעות בקשה לצו ביניים המוגשת יחד עם העתירה. בית המשפט ישקול את סיכויי העתירה, את מאזן הנוחות ואת הפגיעה באינטרס הציבורי מעיכוב ההחלטה. בהחלטות שיש בהן מרכיב של אכיפה או של שינוי מצב בלתי הפיך – למשל הריסה או שלילת רישיון – הסיכוי לקבל צו ביניים גדל.

הוטל עליי עיצום כספי או קנס מנהלי – אפשר להשיג?

כן. חוקים המסמיכים רשות להטיל עיצום כספי קובעים בדרך כלל זכות לטעון לפני ההטלה, ולאחריה מסלול השגה בפני גורם מוסמך בתוך מועד קצוב. רק לאחר מיצוי ההשגה ניתן לפנות לערכאה שיפוטית. איחור באחד השלבים סוגר את המסלול, ולכן חשוב לפעול מיד עם קבלת ההודעה.

מה ההבדל בין ערר, השגה ועתירה?

השגה וערר הם הליכי ביקורת פנימיים בתוך הרשות או בפני גוף ערר ייעודי, והם נקבעים בחוק הספציפי לאותו תחום. עתירה היא פנייה לערכאה שיפוטית – לבית המשפט לעניינים מנהליים או לבג"ץ. ככלל, אין לפנות לעתירה לפני שמוצו ההליכים הפנימיים העומדים לרשות הפונה.

עתירה לבג"ץ בעניין שירות ביטחון – איך זה עובד?

החלטות בעניין גיוס, פטור, שחרור וסיום שירות מתקבלות בגופים ייעודיים בצה"ל ובמשרד הביטחון, ולרוב קיים מסלול ערר פנימי. בעניינים שאינם בסמכות ערכאה אחרת, ולאחר מיצוי ההליכים, ניתן לעתור לבג"ץ. פגם בשימוע או בהליך קבלת ההחלטה הוא עילה מרכזית ומוכרת בעתירות מסוג זה.

כמה עולה להגיש עתירה ומי נושא בהוצאות?

הגשת עתירה כרוכה באגרת בית משפט הקבועה בתקנות. בסיום ההליך רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת הצד הזוכה, ובעתירות שנמחקות בשל שיהוי או אי-מיצוי הליכים העותר עלול לשאת בהוצאות הרשות. כאשר עתירה מביאה לשינוי מדיניות, בית המשפט נוטה לפסוק הוצאות לטובת העותר גם אם נמחקה.