החל מיום 1.1.08 חלה חובה על כלל המעבידים במשק להפריש לעובדיהם הפרשות פנסיוניות וזאת מכוח צו הרחבה לפנסיה חובה. יודגש, כי בעוד חובת ההפרשה לפנסיה לגבר הינה החל מגיל 21 הרי שחובת ההפרשה לפנסיה לאישה הינה החל מגיל 20.

הזכות להפרשות פנסיוניות תחול לאחר 6 חודשי עבודה, למעט מקרה שבו לעובד קיים ביטוח פנסיוני קודם, במקרה כזה הרי שישנה חובה להפרשת פנסיה לאחר 3 חודשי עבודה ובאופן רטרואקטיבי עבור 3 חודשים אלו.

סעיף 45א(ב) לפקודת מס הכנסה מעניקה זיכוי ממס בשיעור של 35% מן הסכומים שהופרשו בשנת המס לצורכי פנסיה. כאשר הרציונל של הטבה זו, הינו לעודד את העובדים לחיסכון פנסיוני אשר ישרתו אותם בערוב ימיהם- בהגיעם לגיל פרישה- מאידך, כאשר ישנה דרישה לפירעון מוקדם של כספים אלו יחול כמעין "קנס" על פירעון כספים אלו בשיעור מס מינימלי של 35% או בהתאם לשיעור המס השולי, הגבוה מבין השניים.

מעביד אשר מתעלם מהוראות צו הרחבה לפנסיה חובה, ואינו מפריש לעובדיו הפרשות פנסיוניות, הרי שמלבד היותו חשוף לתביעה בשיעור גובה ההפרשות הפנסיוניות שאמורות היו להשתלם על ידו לעובד, כופה הוא על העובד מציאות שבה כספי הפנסיה המיועדים לגיל הפרישה משתלמים כעת לכיסו של העובד (באמצעות פסק דין), קרי, כספי הפנסיה נפרעים בפירעון מוקדם.

במצב דברים האמור, שיעור המס המינימלי על כספים אלו הינו 35%. כלומר, לא רק שהעובד לא זכה לתגמולים אשר ישמשו אותו בהגיעו לגיל פרישה. אלא, שהוא נאלץ בעל כורחו לשאת בשיעור מס גבוה לאין ערוך בגין כספים אלו. לנוכח העיוות שנוצר – העובד נושא בתשלום בגין מחדלי המעסיק- התקבלה דרישה במספר פסקי דין (ע"ב 5525/05 דניאל מונטיא נגד איי.אס.אס אשמורת בע"מ, תע"א 3006/09 אלעד נוי נגד חברת מיקוד)(לחייב את המעסיק גם בשיעור המס המינימלי (35%) החל על כספים אלו.

לפיכך, כאשר מעביד מתעלם מחובתו להפריש לעובד הפרשות פנסיוניות, נחשף הוא לסיכון כפול: האחד, תשלום בגין כספי הפנסיה בהתאם לשיעורם. השני, נשיאה בתשלום מס בשיעור 35% מסך כספים אלו. אשר על כן, מוטב למעסיקים שיקפידו בהתאם לצו ההרחבה להפריש לעובדיהם תשלומי פנסיה.

יובהר, כי לא בכל תביעה בדבר תשלומי פנסיה משית בית הדין על המעביד שיעור המס האמור, אלא ישנו צורך להעלות  את הדרישה בפני בית הדין. לפיכך, בטרם תוגש תביעה מהסוג דנן לבית הדין מומלץ להתייעץ בעו"ד המתמחה בדיני עבודה לצורך מיצוי עילות התביעה.