לנוכח מלחמת חרבות ברזל והמצב השורר במדינה, עולות מספר סוגיות / שאלות בתחום דיני העבודה, במסמך זה ננסה להבהיר ולהשיב על מעט משאלות ובכך לשפוך מעט אור ולהבהיר בפן דיני העבודה את המצב הנוכחי, כדלהלן:

חופשה ללא תשלום

האם המעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחל"ת לנוכח היעדר פעילות בעסק בשל מצב המלחמה?

ניתן להוציא לחל"ת רק בהסכמת העובד ובכפוף לכך שמדובר בחל"ת לווקפה מוגבלת ומגודרת.

 

בהמשך לשאלה הקודמת, ומה במקרה שבו העובד מסרב לצאת לחופשה ללא תשלום?

        לא ניתן יהיה לכפות יציאה לחל"ת, ונדרש יהיה למצוא פתרונות אחרים למצב האמור.

 

האם ניתן יהיה לפטר עובד המסרב להצעת המעסיק ליציאה לחופשה ללא תשלום?

לא ניתן לפטר בשל סירוב העובד ליציאה לחל"ת, אולם ניתן לפטר בהליך פיטורין כדין (עריכת שימוע וכיוצא בכך) בהתאם למצב העסק באותו העת, קרי לנוכח היעדר פעילות של העסק והצורך לצמצם בהוצאות בתקופה דנן, מכל מקום נדרש לקבל ייעוץ משפטי פרטני לצורך נקיטה בהליך פיטורין.

 

האם עובד שיצא לחל"ת יהיה זכאי לחתום אבטלה באופן מיידי כמו בתקופת הקורנה?

בהתאם להוראות המוסד לביטוח לאומי, עובד שיצא לחל"ת לתקופה של לפחות 30 ימים ביוזמת המעסיק יהיה זכאי לאבטלה מהיום הראשון. אולם ככל שהוא שב למקום עבודתו בטרם מלאו 30 ימים הרי שלא יהיה זכאי לכל תשלום בגין חודש זה, כמובן שלצורך קבלת דמי אבטלה אותו עובד אמור לעמוד גם בתקופת אכשרה הנדרשת, וזאת בשונה מתקופת הקורנה. קרי נדרש לצבור תקופת אכשרה של לפחות 12 חודשי עבודה כשכיר מתוך 18 החודשים האחרונים לפני שנרשם לראשונה בשירות התעסוקה.

עוד דגש חשוב, ככל שהעובד יצא לחל"ת ביוזמתו (גם אם החל"ת מוצדק), הרי שהעובד לא יהיה זכאי לכל תשלום בגין דמי אבטלה.

הערה: המוסד לביטוח לאומי עורך הבחנה בין סוגי החל"ת "השונים" כאשר בהתאם לדיני העבודה החל"ת חייב להיות בהסכמה משותפת של העובד והמעסיק יחדו ולא ניתן להוציא לחל"ת באופן חד צדדי ע"י המעסיק.

 

האם בימים הללו, יש חובה להתייצב בלשכת התעסוקה לצורך קבלת דמי אבטלה?

נכון לכתיבת שורות אלו, ובשל המצב הביטחוני אין קבלת קהל בכל לשכות התעסוקה בכל הארץ.  מי שמתייצב לצורך קבלת דמי אבטלה - הימים בהם לשכות התעסוקה סגורות ייחשבו כהיעדרות מוצדקת /פטור מהתייצבות, והזכאות לקצבה לא תיפגע.  

 

חופשה מרוכזת בתשלום

האם המעסיק רשאי לכפות על עובדיו יציאה לחופשה מרוכזת בתשלום בהתראה מיידית?

ניתן להוצאה לחופשה מרוכזת של עד 7 ימים בהתראה מיידית, ככל שקיימת צבירה של ימי חופשה. מעבר לתקופה האמורה, וככל שהמעסיק מעוניין בהמשך "חופשה" הרי שימים אלו ישולמו ע"י המעסיק וללא ניצול של ימי חופשה.

אולם חשוב לציין כי בהתראה מראש של 14 ימים לעובד, רשאי המעסיק להוציא לחופשה מרוכזת הארוכה יותר מ- 7 ימים.

האם המעסיק רשאי לכפות על עובדיו יציאה לחופשה מרוכזת תוך צבירת ימי חופשה שלילים?

חל איסור על צבירת ימי חופשה שלילים, והמעסיק במקרה זה ישלם לעובד את מלוא התשלום ללא כל אפשרות צבירה שלילית של ימי חופשה.

 

עובדים שגויסו בצו 8

האם מותר לפטר עובד שהתגייס בצו 8?

        אסור לפטרו וחלה עליו הגנת פיטורין גם 30 ימים לאחר תום תקופת צו 8.

מי נושא בשכרו של עובד שהתגייס בצו 8?

החבות בגין השכר הינו על המוסד לביטוח לאומי, במקרים מסוימים תביעת השכר תוגש ע"י המעסיק ובחלק אחר ע"י העובד עצמו.

 

עבודה מרחוק (מהבית)

האם המעסיק יכול לדרוש מעובדים שאין באפשרותם להגיע למקום העבודה, לנוכח המצב הביטחוני, לעבוד מרחוק (מהבית)?

כן. מדובר בהחלטות המצויות בשיקול דעתו של המעסיק, אלא אם קיימת הוראה אחרת בעניין.

 

האם עובד יכול לדרוש מהמעסיק לעבוד מרחוק (מהבית) על פני הגעה פיזית למקום העבודה?

עובד אינו רשאי "לדרוש" הוא רשאי לבקש אפשרות של עבודה מרחוק, כאשר ההחלטה לכך מצויה בשיקול דעתו הבלעדית של המעסיק כאמור דלעיל.

 

 

אי התייצבות עובד למקום העבודה

מה דין שכרם של עובדים שאין באפשרותם להגיע למקום העבודה כי מקום העבודה סגור לנוכח הנחיות פיקוד העורף?

נכון לכעת, אין מענה ברור וחד לסוגיה זו, כאשר העדפה במקרה זה הינה לשקול אפשרות של העסקה מרחוק ולשלם את השכר הרגיל של העובדים.

אולם, חשוב להבהיר במקרים שבהם למעסיק אין אפשרות להעסקה מרחוק או משיקוליו שלו אין מקום לאפשר העסקה מרחוק. הרי שבהתאם לעמדת משרד העבודה כיום ועל פי ניסיון עבר כפי הנראה יהיה הסדרה של סוגיה זו ע"י צו הרחבה והסכם קיבוצי אשר ישמור על שכרם של העובדים מהמעסיק, וזה יהיה זכאי בדיעבד לתשלום השבה מהמדינה. נכון לעת הזו אין כל צו או הסכם המסדיר סוגיה זו ספציפית.

 

מה דינם של עובדים שלא מגיעים לעבודה, הגם שמקום העובדה עומד בהנחיות פיקוד העורף ?

לעמדת משרד העבודה, הרי שעובדים אלו יהיו מוגנים מפיטורים. אולם אלו לא יהיו זכאים לקבלת כל תשלום בגין ימים אלו.

 

האם ניתן לפטר עובדים שלא הגיעו למקום העבודה מפאת העובדה שנדרשו להישאר בבית עם ילדיהם לנוכח סגירת מערכת החינוך?

חל איסור על המעסיק לפטר עובד שנשאר בית לצורך השגחה וטיפול בילדיו עד לגיל 14 בשל סגירת מסגרות החינוכיות בתקופה דנן ובכפוף לכך שהילד נמצא בחזקתו הבלעדי של אותו הורה, או שנבצר מבן זוגו להישאר עם אותו ילד בבית.

 

מה דין שכרם של עובדים הנעדרים ממקום עבודתם לנוכח הצורך להישאר עם ילדים בבית בשל סגירת מוסדות הלימוד בעקבות המצב הביטחוני?

בהתאם לעמדת משרד העבודה, התשובה מתבססת על מקרה העבר ואין כיום הסדרה חוקית המסדירה את הסוגייה. אולם במקרים דומים בעבר נערכו הסכמים קיבוצים וצווי הרחבה שבמסגרתם ניתן תשלום שכר מלא לעובדים הללו(כאשר מדובר בילדים עד גיל 14 וכאשר מדובר באחד ההורים שנאלץ להישאר ולא בשניהם), והציפיה שתהיה הסדרה זהה במקרה דנן כאשר החקיקה דנן תמיד נעשית בדיעבד.

 

מה דין עובד המסרב להגיע למקום העבודה למרות שיש סידור לילדיו במקום העבודה או בכלל?

אין לאותו עובד הגנה מפני פיטורים, ובשונה מהמקרים דלעיל.