עסקאות בירושה עתידה
עסקות בירושה עתידה
מהן "עסקות בירושה עתידה" ומהי משמעותו בהיבט של החוק הירושות, כדלהלן:
סעיף 8 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 מסדיר ומגדיר את הביטוי "עסקות בירושה עתידה" כדלהלן:
"הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים.
מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה."
הסעיף אמור למעשה מייחד את פעולת עריכת הצוואה כפעולה היחידה שבאמצעותה ניתן לבצע העברת מתנות עוד בימי חיו של הנותן, כאשר תוקף העברת המתנה הינו רק לאחר הסתלקותו של הנותן, בכך למעשה עיגן המחוקק את הצוואה כמסמך היחידי שניתן דרכו לבצע העברות מתנות בימי חיי הנותן. ובמה הדברים אמורים?!
טול מקרה שבו, בני זוג חיים יחדו ובמסגרת החיים המשותפים נערך ביניהם הסכם ממון המסדיר את חלוקת ויחסי הממון שביניהם ואף יש בו חלוקה והוראות בדבר חלוקת הנכסים במקרה של פטירת אחד מבני הזוג, הרי שסעיף זה המסדיר את חלוקת הנכסים לאחר הפטירה הינו סעיף פסול בהסכם ממון ולא ניתן לאוכפו בבתי המשפט.
וזאת לנוכח ההוראות המפורשות של סעיף 8 לחוק הירושה שבו הובהר והוגדר כי הדרך היחידה להסדיר חלוקת רכוש של המצווה לאחר מותו הינה באמצעות צוואה ואין כל אפשרות לבצע חלוקה זו בדרך של מסמך אחר מלבד הצוואה.
בכך העניק המחוקק למעשה לצוואה מעמד בלעדי עליון בכל הכורך בחלוקת הנכסים לאחר מות המצווה, כאשר יתר המסמכים, שאינן צוואה, ובכל זאת יש בהן הסדרה של חלוקת נכסים לאחר מות המצווה, הרי שעסקינן במסמכים פסולים הנעדרים כל תוקף משפטי, ומכאן אף חשיבותה רבת המעלה של עריכת הצוואה.
לא זו אף זו, מכוח סעיף זה/איסור זה, הרי שגם אין כל אפשרות לערוך הסכם בדבר ירושתו של אותו יורש, הגם שקיימת צוואה לטובתו ו/או שאותו אדם מכוח חוק הירושה עתיד לזכות בנתח מהירושה, הרי שאין לו כל אפשרות לבצע עסקה בחלקו בירושה כל עוד המצווה בחיים, וכאשר טרם הגיע העת למעמדו כיורש על פי הדין.
קרי, גם כאשר ברור וידוע ואין עוררין שאותו אדם זכאי לקבל במסגרת ירושתו נכס מסוים, הרי שאותו יורש לא רשאי לוותר על אותו הנכס אותה הירושה ולא רשאי לבצע באותה ירושה כל עסקה עד למועד זכאותו, רוצה לומר עד למועד פטירת המוריש- אין כל אפשרות חוקית מטעם היורש לבצע כל פעולה ביחס לירושה העתידית.
כמובן שישנן דרכים אחרות לבצע פעולות או לחלק נכסים, אולם אלו לא יבצעו תחת המטריה של חוק הירושה. ולדוגמא, אין כל מניעה מצד המוריש להעביר בעסקת מתנה בחייו נכס על שם יורש שהוא חפץ, כאשר ההעברה הזכויות תבוצע לאלתר ולא לאחר מות המוריש, כמובן שעסקינן בפעולה מהותית שונה ובעלת משמעות שונה אף בהיבט המיסוי ואף בהיבט שליטת המוריש בנכסיו ובאותו היורש.
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין שחר ארביב ושות'
