במאמר זה אבקש להבהיר מעט את סוגית זכויות ידועה בציבור בעיזבון, כדלהלן: בעת שהמנוח לא הותיר אחריו צוואה, הרי שחלוקת העיזבון (כל הנכסים והרכוש של המנוח) תבוצע בהתאם להוראות חוק הירושה, כאשר החוק למעשה קובע את חלוקת העיזבון על פי מעגלי קרבה למנוח, כאשר קיומו של מעגל קרבה ראשון מבטל את הצורך במעגל הקרבה שני וכך הלאה.

כאמור במעגל הקרבה הראשון מצויים בין היתר בת הזוג וילדי המנוח, כאשר המונח "בת זוג" בחוק הירושה מתייחס למעשה לקשר של נישואין ומכאן אף מנגנון החלוקה הנדיב שבו בת הזוג למעשה מקבלת מחצית מהרכוש ביחס לילדי והורי המוריש ובמקרים אחרים אף "זוכה" לנתח גדול יותר בשיעור של שני שלישים ביחס ליורשים האחרים המצוים באותו מעגל קרבה.

בהקשר לאמור עולה סוגית זכויותיה של ידועה בציבור בהתאם לחוק הירושה, האם לאותה ידועה בציבור יש בכלל זכויות בעיזבון המנוח?

סעיף 55 לחוק הירושה מסדיר את סוגית ידועה בציבור תחת הכותרת "מעין צוואה" וכדלהלן:

"איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש."

בסעיף זה למעשה חוק הירושה מכיר באופן רשמי "בידועה בציבור" ומקנה לה למעשה את כל הזכויות המגיעות לבת זוג בקשרי נישואין, כמובן שזה בכפוף למספר סייגים  כדוגמת ניהול משק בית משותף שיש בו בכדי להוכיח על ניהול חיים משותפים, ובכפוף לסייג שאף אחד מהצדדים (הידועה בציבור והמוריש) לא היה נשוי לאדם אחר במועד הפטירה וכאשר אין כל הוראת אחרת בצוואה שהשאיר אחריו המוריש.

רוצה לומר, כי בהתאם להוראות חוק הירושה ובכפוף לסייגים שמנינו הרי שידועה בציבור למעשה שוות ערך בזכויותיה בכל הכרוך בחלוקת נכסי העיזבון לבת זוג בקשרי נישואין ולמעשה אין כל הבדל בינהם למעט הסייגים.

                               כל הזכויות שמורות לשחר ארביב ושות', עורכי דין ונוטריון